וְהָיָ֣ה ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יֵֽצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֨ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֨ הַקַּדְמֹונִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲרֹ֑ון בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִֽהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמֹ֥ו אֶחָֽד׃(זכריה פרק יד פסוק ח-ט)

החיים עם החיבור המוחלט לאלוהים נותנים הנאה ואושר לעולם כולו, אפילו ים המלח (ים המוות) זוכה לחיים הם תוצאה מהחיבור הזה וההבנה שאלוהים מראה את עצמו בעולם בחיינו וחי בתוכנו. ובשבילו אנו חיים. ואז “הוא ושמו הופכים לאחד” אלוהים נותן לעולם את הנאות העולם ליהנות מהם. אבל הוא אל קנאי וזה אומר שצריך לשים אותו במקום הראשון, בשבילו אנחנו צריכים לחיות ולא בשביל ההנאות שלנו.