שואת יהודים בתקופת המקרא
ייחודיות שואת יהדות אירופה היא בהשמדה המונית של אנשים חפים מפשע ובפרק זמן קצר. האם בתקופת המקרא מופיע חורבן זהה לשואת יהודי אירופה ? ואם כן, על מה העונש ?
להלן שתי שואות שדומות לשואת יהודי אירופה:
שואת יהודי מצרים
בשלושת
ימי מכת-החושך, נספו כעשרה מיליון יהודים מכיוון שלא רצו לעלות לארץ-ישראל, וכך כותב רש”י
”
ולמה הביא עליהם [=על המצרים מכת] חושך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלושת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם ואמרו אף הם לוקין כמונו
”.
בחישוב הנספים נעזר במקרא ודברי חז”ל. בתורה כתוב ששישים ריבוא שיצאו ממצרים, 600 אלף גברים, מגיל 20-60.
[1]
נ
וסיף עליהם מספר דומה את שאר היהודים עד גיל 20 ומגיל 60, הגענו לפחות למיליון ומאתיים אלף. נוסיף עליהם את הנשים כמספר הגברים, הגענו לפחות ל 2.5 מיליון. חמישית מעם ישראל עלה לארץ ישראל וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי האפילה במצרים, כפי מסורת חז”ל: “
אחד מחמשה יצאו [ממצרים], וארבעה חלקים – מתו בשלושת ימי אפילה
”,
[2]
נמצא שנספו במצרים לפחות עשרה מיליון איש תוך שלושה ימים!
2.
שואת דור המדבר
הפרשן ‘אבן עזרא’ מסביר את מיתתם של כל דור יוצאי מצרים במדבר, על כך שהקב”ה רצה בדור חדש של יהודים עזים וגיבורים שיוכלו לכבוש את הארץ. יוצאי מצרים לא היו מסוגלים ללחום, לכבוש ולשלוט, אך בניהם שלא טעמו טעם עבדות וחונכו במדבר יש להם את הכישורים הנכונים. וזה לשון ‘אבן עזרא’
”
יש לתמוה איך יירא [=יפחד] מחנה גדולה של שש מאות אלף איש [יהודים] מ[פני] הרודפים [המצרים] אחריהם [לפני נס קריעת ים סוף]. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים
ונפשו שפלה
, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו ?! והיו בני ישראל
נרפים ואינם מלומדים למלחמה
. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט [להילחם בישראל] ולולי תפלת משה - [עמלק] היה חולש [=מנצח] את ישראל. וה’ לבדו שהוא עושה גדולות [=ניסים] ולו נתכנו עלילות – סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים
כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה
כאשר הזכרת בדברי משה בפרשת ‘ואלה שמות’
”.
שואת היהודים במצרים ושואת דור המדבר תואם את שואת יהודי אירופה בחורבנם ובסיבתם. להלן תאור פ’ פרקסר בעיתונה של תנועת ‘צעירי אגודת ישראל’ (צא”י), על מורך הלב ושפלות הנפש של יהודי אירופה בשואה: “כל מה אנו מחטטים בגודל ובהיקף השואה, מתברר לנו יותר ויותר המידה שמבהילה של
השלמה משפילה שהמוני היהודים הראו כלפי תלייניהם והנכונות התמימה לצעוד ישר למקומות ההריגה
. שום צידוק והערכה נכונה אי אפשר למצוא “להשתפנות” המבישה הזאת של המושמדים בעצמם,
שהיו מוכנים לעזור ולהקל את ביצוע אופני ההשמדה על ידי ציות מוחלטת למרצח ולשודד הנ[א]צי
…
התופעות שאין דוגמתן אצל שום אומה ולשון
לתת מרצון הטוב היכולת למרצחים שפלים להשמיד עם שלם
ולא לדאוג אפילו שהברברים ישלמו עבור ניסיון
רצחני זה בדמים מרובים ובמיטב חייליהם וציודם”.
[3]
הסיבה העיקרית לשואות שהתקיימו בתקופת המקרא היתה אי רצון לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, ומזה אנו למדים על השואה האחרונה…
[1]
שמות יב לז.
[2]
רש”י שמות יג יח, בשם המכילתא.
[3]
חוברת ‘דגלנו’, חשוון תש”ה. ראה במאמר ‘על מה עשה ה’ ככה? התמודדות החרדים עם השואה’, מנחם פרידמן, בתוך הספר ‘השואה בהיסטוריה יהודית’, עמ’ 594.