כן, אנחנו מכירים אותם, והם יכולים לעזור לפעמים, אבל במקרים אחרים אנו מוצאים אותם לוקח אותנו למסע שלא ציפינו. ומשאיר אותנו בעיבוד עם הרעיותיהם בלי מחשבה קלושה איך להמשיך (בלעדיו).

אולי, זה כל הסיפור שלהם. כדי להביא אותנו לנקודה בה הם נמצאים בשליטה מלאה, ואנחנו הולכים לאיבוד.

המטרה המקורית היתה שהם יהיו לנו לעזור ולהכוונה. וככזה האשם באמת נמצא איתנו. אנחנו לוקחים אותם באופן עיוור ולהשאיר האינטואיציה והשיפוט הטבעית שלנו בצד.

האם הגיפיאסים באמת יודעים הדרך טובה יותר? אנחנו בטוחים? האם לא כדאי בדוק שזה לא ייקח אותנו למקום היינו מעדיפים לא להיות? אנחנו מכירים בכלל את המסלול? היש לנו מושג מה%&$@ יש לו בראש? זה אותו הדבר עם הרב או עורך דין.

מצאתי את עצמי נותן הוראות והנחיות לאנשים אשר חשו כי יש לי יכולת להנחות אותם. אז אני אומר להם כיוונים וסימנים שאני מכיר. לנסוע אחרי הרמזור ימינה ואז למעלה שלושה רחובות ואחרי בית המרקחת פונים שמאלה. הכל נשמע די פשוט, עשיתי את זה הרבה פעמים. אבל אז הם להפעיל את הגיפיאס שלהם וזה לוקח אותם ... ואני, אין לי מושג איפה הם נמצאים או מה הם עשו ואיך לעזור להם. אני שואל אותם לאן נסעתם? התשובה היא שאני לא יודע הגיפיאס לקח אותי. איפה אתה עכשיו? עם קבלת התשובה לפעמים אני יכול להבין מקומם ופעמים אחרות אני לא יכול. אם אני מכיר אז אני מבקש שיכבו את הגיפיאס ואני יתן הוראות חדשות. אם אנני מכיר. התשובה היחידה היא להמשיך להשתמש במה שיש, שיקחת אותם לאיזה מקום שאני מכיר (או להשאיר אותם לבד ולהמשיך בלעדי).

אף אחד לא אחראי על החיים שלנו, מלבד עצמנו. אחריות זו אינה יכולה להינתן למישהו או משהו אחר.