אני לא מתמחה בניווט, כמה אני זוכר כשהייתי צעיר יותר, אבל כשיש מפה ואת הארץ פרוש לפניך, לא צריך יותר מדי אז רק כדי לקשור את הסימנים על המפה ואת מה שאתה רואה.

ראה השורות צפופים יחד זה אומר המדרון חדה עולה או יורד. רואים קווים מקבילים זה כביש. לראות אותו עם קווים מקווקווים זה דרך עפר.

באמת לא צריך להתייחס סימנים, אתה יכול גם להתעלם מהם לחלוטין. יש לנו בחירה חופשית.

אז אני רואה כי הכביש עובר קווים צפופים וקווים מקבילים נעלמים לתוך קו אחד מנוקדים. אני ממשיך בדרך שלי, ואנשים באים מולי ואומרים לי “כל הכבוד” לא הבנתי עד … שהבנתי.

השביל לא היה עביר עבור אופניים, ואני נושאת אותם על הכתף שלי עם כל הציוד עד שאני מגיעה לצוק חמוד 4 מטרים גבוה ואיך לעזאזל אני עולה את האופניים על זה.

אז אלוהים ריחם עלי והצלחתי. אבל הדבר הכי חשוב היה להתייחס לסימנים, הם כאן הבחירה שאנו רואים אותם או לא. התוצאות אנחנו רואים אותם גם.

ואני חייב להוסיף כי זה אינו כולל את הסימנים אנחנו כבר הבינו מה שהם היו. ואני בדרכי מחפש סימנים אחרים שמוכר ופתאום אני מבין שאני הולך בכיוון ההפוך.

נו היו המטרה?

הסימנים סימנים זהים הן הולכים צפונה ודרומה אבל בכיוון ההפוך.

הסימנים הם כן והחיים הוא לא כל כך ישר. ורק מי שרוצה להשיג את המטרת החיים צריכים גם ללמוד את הסימנים של החיים, ולהיות מוכנים לקבל את הטעויות שלנו.

החיים הם הרבה הרבה, מעבר הסימנים אבל זה בפעם אחרת.

סימנים של חג הפסח, “הרב … היו נותנים סימנים …” זה האנושיות שלנו. תן לנו לאפשר לאלוהים שייתן לנו את הסימנים האמתיים של החיים.