הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ רָצִים אַחֲרֵי תְּשׁוּקוֹתֵינוּ, הוּא לֹא פָּחוֹת מסדום.

אֱלֹהִים בְּחַסְדוֹ וְהַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם יָכוֹל לִשְׁלֹחַ מַלְאָכִים לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ מחורבנו וּלְהוֹצָאָה אוֹתָנוּ מִשָּׁם.

אֲבָל הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָצֵאת? הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת ל"לא נוֹדָע"?

וְגַם אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל יְצִיאָתֵנוּ, וּכְבָר הַחֻרְבָּן מְצוּיָה מֵאֲחוֹרֵינוּ. לְאָן עֵינֵינוּ פּוֹנוֹת? לַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל התשוקות? אוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לָנוּ אֱלֹהִים?

הַסִּפּוּר לֹא נגמר פֹּה.

יֵשׁ עוֹד תַּהֲלִיכִים לְפָנֵינוּ שֶׁל בֵּרוּר הַטּוֹב וְהֵרַע / הַנָּכוֹן וְהַלֹּא נָכוֹן.

לִשְׁפֹּט לְפִי הַמַּעֲשִׂים יִהְיֶה פֹּה בְּעָיָה דַּי רְצִינִי.

לָאֱלֹהִים הַמִּשְׁפָּט, וּבַסּוֹף הוּא יוֹדֵעַ רַחֲשֵׁי לֵּב הָאָדָם.

כַּוָּנָה נְכוֹנָה עִם מַעֲשֶׂה בְּעָיָתִי עֲדִיפָה עַל מַעֲשֶׂה נְכוֹנָה עִם כֻּוְּנָה בְּעָיָתִי.