אני רגיל לשמפו מסויים, האחרים שנסיתי לא התאימו לי, וכן ניסיתי אותם.

אז אני הולך לסופר ויש עשרות סוגים, ושלי … איננו.

יש סוג אחר, אבל זה לא זה. עוד עצבנות, עוד חיפושים, בקיצור מה שהיה כבר שקט אינו שקט.

לא, השמפו לא העקר. אבל הוא סימפטום לאי שקט החודר שוב ושוב לעולם של דברים לא חשובים שאני נשען עליו. עולם של הרגל. עולם של אדמה יציבה שרק ממתין לרעידת אדמה.

הבעיה בי. האמונה שלי ארצי ומצפה שהארציות שבי יהיה יציב.

האלוהי שבי צחוק שוב, הלא ברור שהארציות דומה יותר לענן שעובר, ומי באמת עומד על עננים.