לְעוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃ (תהלים קיט פט)

עוֹצְמָהּ מַתְחִילָה בַּאֲמִירַת הָאֱמֶת. נִסְיוֹנוֹת לְטַאֲטֵא אוֹתָם תַּחַת בַּאֲמָרוֹת וסִיסמָאות כָּאֵילוּ וַאֲחֵרִים יֵשׁ בָּהֶם הַיְכֹלֶת נִפְלָאָה לַחְזֹר כְּבוּמֵרַנְגּ וְלַהֲרֹס כָּל הַמִּגְדָּל שֶׁנִּבְנָע.

הדבר נכון בהכל, אבל אני חש אותו במיוחד שמדברים על עוצמה נשית, שווין מגדרי ופימניזים.

האמת הפשוטה היא שאין שוויון.

לא, כולנו לא שווים ולא אתה לא יכול להיות כל דבר שאתה רוצה.

העצמה האישי ואינדיבידואלי, לגלות תפקידנו ומקומינו עם החלק אלוהי שאלוהים תמן בנו.

הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ (בראשית י,ט)