אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.

יש תוכנית אלוהי. זה התוכנית שלו ולא שלכם.

תוכניתו מופיע הרבה בתנ”ך ובפרט בתהילים פרק קה.

האג’נדה שלכם הוא שלכם בלבד ולא שלו.

א הודו ליהוה, קראו בשמו; הודיעו בעמים, עלילותיו.

ב שירו-לו, זמרו-לו; שיחו, בכל-נפלאותיו.

ג התהללו, בשם קדשו; ישמח, לב מבקשי יהוה.

ד דרשו יהוה ועזו; בקשו פניו תמיד.

ה זכרו–נפלאותיו אשר-עשה; מפתיו, ומשפטי-פיו.

ו זרע, אברהם עבדו: בני יעקב בחיריו.

ז הוא, יהוה אלהינו; בכל-הארץ, משפטיו.

ח זכר לעולם בריתו; דבר צוה, לאלף דור.

ט אשר כרת, את-אברהם; ושבועתו לישחק.

י ויעמידה ליעקב לחק; לישראל, ברית עולם.

יא לאמר–לך, אתן את-ארץ-כנען: חבל, נחלתכם.

יב בהיותם, מתי מספר; כמעט, וגרים בה.

יג ויתהלכו, מגוי אל-גוי; מממלכה, אל-עם אחר.

יד לא-הניח אדם לעשקם; ויוכח עליהם מלכים.

טו אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.

טז ויקרא רעב, על-הארץ; כל-מטה-לחם שבר.

יז שלח לפניהם איש; לעבד, נמכר יוסף.

יח ענו בכבל רגליו (רגלו); ברזל, באה נפשו.

יט עד-עת בא-דברו– אמרת יהוה צרפתהו.

כ שלח מלך, ויתירהו; משל עמים, ויפתחהו.

כא שמו אדון לביתו; ומשל, בכל-קנינו.

כב לאסר שריו בנפשו; וזקניו יחכם.

כג ויבא ישראל מצרים; ויעקב, גר בארץ-חם.

כד ויפר את-עמו מאד; ויעצמהו, מצריו.

כה הפך לבם, לשנא עמו; להתנכל, בעבדיו.

כו שלח, משה עבדו; אהרן, אשר בחר-בו.

כז שמו-בם, דברי אתותיו; ומפתים, בארץ חם.

כח שלח חשך, ויחשך; ולא-מרו, את-דבריו (דברו).

כט הפך את-מימיהם לדם; וימת, את-דגתם.

ל שרץ ארצם צפרדעים; בחדרי, מלכיהם.

לא אמר, ויבא ערב; כנים, בכל-גבולם.

לב נתן גשמיהם ברד; אש להבות בארצם.

לג ויך גפנם, ותאנתם; וישבר, עץ גבולם.

לד אמר, ויבא ארבה; וילק, ואין מספר.

לה ויאכל כל-עשב בארצם; ויאכל, פרי אדמתם.

לו ויך כל-בכור בארצם; ראשית, לכל-אונם.

לז ויוציאם, בכסף וזהב; ואין בשבטיו כושל.

לח שמח מצרים בצאתם: כי-נפל פחדם עליהם.

לט פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.

מ שאל, ויבא שלו; ולחם שמים, ישביעם.

מא פתח צור, ויזובו מים; הלכו, בציות נהר.

מב כי-זכר, את-דבר קדשו; את-אברהם עבדו.

מג ויוצא עמו בששון; ברנה, את-בחיריו.

מד ויתן להם, ארצות גוים; ועמל לאמים יירשו.

מה בעבור, ישמרו חקיו– ותורתיו ינצרו;

הללו-יה.