בשיחה עם משהו קרוב אלי עלה שמחה במה שיש. ראיתי בזה איזה הסתפקות במועט. כאילו לא מוכנים להכיר שאלוהים באמת רוצה לתת להם עוד והם יסתפקו במה שיש ויהיו שמחים בזה. וזה כאב לי נורא כי אלוהים רוצה שנכיר שהמציאות רק חצי הכוס המלא. ושנדע שיש כוס מלא שהו רוצה לתת לנו אתו, ושרק הוא יכול לתת לנו. ושנהיה מוכנים ומזומנים להכל ולא נסתפק במועט.

כוס ישועות אשע ובשם יהוה אקרא.

גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע-- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי;

שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.

תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן-- נֶגֶד צֹרְרָי;

דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.