ככה חופרים בורות לעצמנו

לכוד בתוך גבולות החוקים, המנהגים וההרגלים שקבעתם באופן אישי, אתם מוצאים את עצמכם טובעים.

זו המציאות שיצרת. אתה מרגיש חובה להשתתף בגיפילתא פיש בכל שבת, גם אם זה מרגיש שאתה נחנק ממנו. יציאה מהבית ללא השפתון האדום המחייב היא בלתי נתפסת, ונועלת אותך בתוך הבית שלך. אתם אוכפים חוקים שמגבילים אתכם מלשבת ליד אישה, וכתוצאה מכך עומדים בצורה מביכה ומשאירים את המושב פנוי. תלונות על כאבים ברגליים ומים בברכיים, פשוט תגידו לעצמכם. מתן שיפוט על סמך הגחמות שלך, אתה לא צריך להיות מופתע כשאתה מוצא את עצמך מוקע.

במילים פשוטות, הכללים שעוצבו על ידי האדם הופכים למקום קבורה, המגביל אותו. מצד שני, חוקי אלוהים מציעים שחרור.

original:

בתוך החוקים מנהגים והרגלים, שאתה בעצמך יצרת ובהם אתה תתבע.
כן ככה זה.
אתה חייב גפילטע פיש בשבת, אתה נחנק ממנה.
בלי אודם אדום את לא יוצאת מהבית, תהי כלואה בביתך.
אתה אוסר על עצמך לשבת ליד אישה, תעמד ותשאיר את הכיסא פנוי, ותתלונן שרגלך כואבות, ויש לך מים בברך, תתלונן רק לעצמך.
אתה שופט לפי המצב רוח שלך, ישפטו אותך באותה הדרך, ואין לך מה להתפלא שחייב תצא.
זה פשוט, חוקי האדם, קוברים אותו. וחוקי האלוהים משחררים אותו.