ירושלים
“ירושלים” עולה שוב לכותרות. ושוב העוות חוגגת. ימין/דתי מכיר ירושלים מסוג אחת. שמאל/חילוני לא טורח להכיר האמת של מהותו של ירושלים אלא קונה מה שנמכר לו ללא עוררין ומקיה אותו בהתאם.
בדיוק כמו “אלוהים”, “יהודי”, “יהדות”, “ישראל”, ו”המקדש”, הדת מוכרת לנו תמונה שלהם. ואנחנו לא טורחים להכיר מה הוא באמת. באמת, כפי שאלוהים מראה לנו למי שמעוניין לשמוע. וללא בלבולי האנושית וללא גלות וללא רבנים וללא ימין וללא שמאל וללא חילוניות ול לא … בקיצור דף ריק המוכן לקלוט דבר האל מבלי דיעות קדומות ואינטרסים כלל.
מה שבטוח לי שירושלים שאסף הראל מציג הוא לא הירושלים שלא אשכח, הירושלים שבלעדה אין תל אביב. הירושלים שמחבר כל ישראל יחדיו. הירושלים שיחדש ימינו קקדם. הירושלים שנשיר ליהוה שיר חדש ולעולם יהיה חדש ומחודש. הירושלים שחדש וישן באם לא לנגח אחת את חברו אלא, כפי שהגלויות בקבוץ נדחי ישראל לא באים לנגח אחת את חברו. רק להשלים ולהיות עשיר בגוונים, טעמים, ריחות, וצלילים באחדותם להלל ליהוה.
אכן יש פחד, והפחד הזה לא מועילה לאחווה שלום וריעות. ורק בוטח ביהוה יסובבנו.
תגובה ל “אסף הראל המונולוג//ירושלים”