חג חירותינו

חירות מה היא? מה זה להיות חופשי?

שאני עומד ורואה מולי שלל האפשריות בחיי, וביום יום, וכד’ ומוכן ומזומן לעשות מקצה אחד עד הקצה השני. ללא מסור פנים. ורק אחרי שאני באמת חש שאני מוכן בשלל האפשריות, אז השקט עולה בי מפנים ונותן לי החופש האמיתי, אם לעשות, ואיך.

כי כל עוד יש לי איזה תלות על אנשים, זמן, מנהג וכד’ אני לא משוחרר. כל עוד המערכת התגובות שלי קופצת אוטומטית מהארה כזה או אחר, אני לא אני החופשי.

רק שאני יכול לומר אפשי’ - אפשי’ לאוכל חזיר, אפשי’ לאכול חרקים, אפשי’ לאכול חמץ, אפשי’ לגנוב, אפשי’ לרצוח. אלא ציווני הבורא, שבאמת פה כן ועכשיו, שבא מתוך התגלות המקום האלוהי שבתוכי, בשקט של קול דממה דקה ואז אני כבר יודע, אם ואיך לעשות.

וזה החירות והחופש, ואין דבר שבעולם המסוגל לכלואה ולהפחיד ולשעבד רוח הזה, חוץ מהאנושיות שאיננה מוכן להאמין שאלוהים רוצה לגלות לנבראיו רצונו, ורוצה שאנחנו נשמע.

וַיָּֽבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהֺוָה֨ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵֽלִיָּֽהוּ׃ וַיֹּאמֶר֩ קַ֙נֹּא קִנֵּ֜אתִי לַֽיהוָֹ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָאֹ֗ות כִּי־עָֽזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָֽרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָֽאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֨ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָֽמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהֺוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהֺוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדֹולָ֡ה וְחָזָ֡ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֨ לִפְנֵ֣י יְהֺוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהֺוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ֨ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהֺוָֽה׃ וְאַחַ֤ר הָרַ֨עַשׁ֨ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהֺוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ קֹ֖ול דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃(מלכים א׳ פרק יט פסוק ט-יב)