שאדם חש חולי הוא צריך לזכור שאנחנו צריכים לרצות את אלוהים. ולא אלוהים אחרים.

“תפילות”: שכולם יתפללו עבורי. ושוכחים למי להתפלל ולמה מתפללים. וזה לא לצרכינו אלא לצורכי המקום.

“סגולות”: ולא חסר, מהחוט הדם וצפונה, בדיקות מזוזות וכו’. ושוכחים והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי הארץ.

“רפואות”: אם סגולות לא חסר רפואות ק”ו. ושוכחים אני ה’ רופאך. אני מדריך אותך איזה רפואה מתי וכמה.

אז ב”ה עומדים עם אלוהים מול האתגר. בלי 40 יום תפילות בכותל. בלי החלפת כל המזוזות בבית. בלי פרחי בך, ריקי.

ידיד סיפר לי על קרוב משפחה שעבר המחלה האיומה. והם עשו תפילות וסגולות ורפואות כמה שרק יוכלו. והוא מת. ותגובות המשפחה. אלוהים אשם אנחנו עשינו הכול.

וזה משנקרא “לא תשא את שם ה’ אלוקיך לשווא”.

אני מעדיף

הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך: