העם ערבי

כשראיתי את האביב הערבי, אני לא יכול שלא לחוש חיבור עמוק לכמיהה לצדק, חופש ואמת בקרב העם. זה מעורר השראה לראות אנשים עומדים נגד דיכוי. עם זאת, ישנה דאגה במוחי שבין המרדף הזה, חלקם עלולים להיות מוטעים, לסטות לקיצוניות.

אני באמת מאמין שהכמיהה לעצמאות מעריצות היא תחושה משותפת בין הקהילות הערביות והיהודיות כאחד. במיוחד אני מרגיש שהציונים צריכים להתאחד עם עמיתיהם הערבים כאחים בחתירה לאמת ולצדק.

למרות האתגרים והפוטנציאל לאי הבנה, אני אוחז באמונה שתוכניות אלוהיות יובילו לשחרור. אני דוחה את הרעיון של חיפוש ביטחון ביציבותן של ממשלות בראשות עריצים או פושעים. עבורי, הביטחון האולטימטיבי טמון באימוץ האמת והצדק האלוהיים, הבטחת עתיד טוב יותר לכל ילדיו של אלוהים.

original:

כשאני רואה את העם הערבי יוצא לרחובות ודורש דין לממשל השולט, דין לעריצות, דין לשקר. אני אומר לעצמי יש אלוהים! יש סיכוי לעמים שחיו כל כך הרבה שנים על בסיס שקר ודיכוי החופש העצמי לקום ולרצות את האמת והצדק.
אני גם חש שעם ישראל במיוחד היושב בציון אמור לא להסס שניה ולצאת לקראת האמת והצדק ולהיות אחים לעם הערבי הדורש שחרור ועצמאות מעריצות.
אין מקום לפחד מהאסלם השקרי, לאלוהים יש תכניות והשחרור יבוא.
דרישת האמת והצדק האלוהי לכול ילדיו הוא הביטחון הטוב ביותר ולא כמו אילו שמחפשים ביטחון בממשל יציב של עריצים או פושעים.
ואלוהים ינצח!