החיבור שלי עם הדת נשברה,

הוא לא נשבר רק אצלי מבפנים, גם אחרים רואים אותו.

נפתח לי חלון/ראייה לאמת. למה שבאמת אילו להולכים אחרי הדת רוצים/חושבים/עושים. והוא לא יפה, בלשון המעטה.

קיבלתי התחושה שמקומי בעולם, לא סתם.

והאמת שהתגלה לידי בא ממקור טהור ולמטרה.

איך אחל להתנגד לסביבה, חינוך ומורשת המבוססת היטב?

איך אעמוד נגד השולטים במשפחתי וסביבתי, שנראה שמעדיפים המוות שבשקר שהם מצויים בו?

כל דבר שהיה קודש בעבר ביטלתי. בטוח אני רק בעצמי. חכמתי ודעתי מלך. הלב והרגש שלי מלכה.

האם אני יותר טוב מאילו שלא נפתח להם חלון/ראייה לאמת? איך אצליח לא להיות עבורם מכשול לדרך המוביל לחיי האמת ולא חיי השקר?

האם אני מוכן למסור את עצמי למען מה שנכון? ולהבין שלא די ה”לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך” שזה רק הצעדים הראשונים, ושיש עוד עד שיתגלה “כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה”.

כשאני יבין ויקלוט היטב שאנושיות כושלת מוגבלת ומכשול כשלעצמה. ורק רוח אלוהים מסוגל לעלות ולהתגבר על כל ובאמת להצליח.

ורוחו כשמתגלה, למענו העולם קיים.