זה לא זר לנו לשמוע אנשים דגולים, בעלי דעות רחבות, אינטלקטואלים, רבנים מלומדים וכד’ שאנחנו חייבים לשמוע את דעתם. שהרי הם יודעים.

איך אדם מעיז לומר ש”אני יודע”. האומנם?

ומה שיותר גרוע היא שיש אנשים שאומרים האלוהים התגלה אליהם, ובזכות הם יודעים וכדאי לנו לסמוך אליהם.

ואיך זה משאיר אותנו, ילדי אלוהים? האם יתומים אנחנו לאבא אלוהים? האם הוא מת?

אז לא, הוא לא מת, והוא בכבודו רצה לדבר איתנו, האם אנחנו מוכנים להקשיב ?

לא אל תאמין לי, בדיוק כמו שלא כדאי לאמין לאף אחד. כי רק באלוהים כדאי וראוי להאמין, ולהיות בוטח בו.

השקט הנפשי שכל כך חסרה לנו בחיינו ובישראל ובעולם. רק אלוהים יכול להעניק לנו אותו. תשאל אותו.