אנחנו רוצים להנות מכל העולמות

גם עולם הזה וגם עולם הבא. אנחנו לא מוכנים לדלג על הנאה בעולם וגם מדמינים לעצמינו דביקות אלוהים.
Isn't this Godly?
ביטוי לדבר הנאה כאילו הוא נחת על יד רגלינו ישר מגן עדן. ואולי כן, האם ראשינו בזה שהביא אותו מגן עדן אלינו או בחפץ או בהנאה שלנו? ואין גם וגם. האם אני מוכן לותר על זה או אני עכשיו פשוט חייב אותו, לא יכול לחיות בלעדיו?
כי רק אלוהים ודביקות בו "חייבים" וכל העולם הזה ככליפת השום, שבלעדי אלוהים מיותר הוא לחלוטין.