איוב של אז רלוונטי גם היום.

שוב אני מוצא את עצמי מול פקידת הסעד, שעורכת דו”ח לשופט האחראי על קביעת אופי הקשר שלי עם ילדיי בהתאם לחוקי המדינה. מבחינה היסטורית, התהליך כלל הגשת הצהרה בכתב ואישור בכתב יד מאמם למזכיר בית המשפט לפחות 48 שעות לפני ההחלטה. הפרוטוקול הזה היה במקום אפילו בבר המצווה של בני, ולצערי זה לא מצב הומוריסטי.

ההתמודדות עם האבסורד הזה מרגישה מהממת. עד כה, נראה שלקירות יש שמיעה טובה יותר משל המעורבים בהליכים אלה.

אלוהים, אני סומך על היכולת שלך לטפל בעניינים האלה. תן לי את הכוח, הסבלנות והדרך הבטוחה לנווט דרך המצב המאתגר הזה. אתה יודע כמה הייתי הולך בשביל הילדים שלי, שהם בסופו של דבר הילדים שלך. אני מאמין שאתה עובד בשבילי, בנך האהוב.

original:

שוב יש לי מעמד לפני פקידת הסעד שנותנת דו”ח לשופט, שמחליט איך יראה הקשר ביני ובין ילדי ע”פ חוקי המדינה. אם זה דומה למה שהיה עד עכשיו אז זה יראה כך: תגיש הצהרה בכתב ואישור בכתב יד של אימם למזכירות בה”מ לפחות 48 שעות לפני ואז אני אחליט. כך לבוא לבר מצווה של בני. ולצערי זאת לא בדיחה.

אלוהים מה אני עושה מול כל העוולות האלה? היש לי מה לעשות? היש לי עם מי לדבר? נכון להיום עברו יותר משנתיים והקיר שומע יותר טוב מהנ”ל.

אלוהים, אני יודע שאתה תטפל בענינים. רק תן לי הכוח והסבלנות והאורח רוח לעבור את זה בשלום. כי אתה יודע מה אני מוכן לעשות למען ילדי, שהם ילדיך. ואני סומך עליך שאתה עושה למעני, בנך אהובך.